מוצצים מומלצים לתינוקות – מדריך מקיף

מוצץ הוא אביזר נפוץ המשמש להרגעת תינוקות על ידי מתן מענה לרפלקס היניקה הטבעי שלהם. ארגוני בריאות ורופאי שיניים רבים מכירים בכך שמוצץ, כאשר משתמשים בו בצורה מושכלת, יכול לסייע לתינוק בהרגעה עצמית ובתחושת ביטחון.

סוגי מוצצים: חומרים, מבנה וצורת ידית

קיימים מספר סוגי מוצצים הנבדלים בחומר הייצור של הפטמה, בצורת הפטמה (המבנה), ובעיצוב הידית וה"מגן" (החלק הפלסטי הרחב הנמצא בחזית המוצץ). בחלק זה נסקור הבדלים אלו וכיצד הם עשויים להשפיע על בחירתכם.

חומר הפטמה: סיליקון לעומת לטקס טבעי

פטמת המוצץ עשויה בדרך כלל מאחד משני חומרים עיקריים: סיליקון או לטקס (גומי טבעי). לכל חומר יש תכונות ייחודיות:

• מוצצי סיליקון – פטמת סיליקון היא חסרת טעם וריח, היפואלרגנית ועמידה מאוד. סיליקון הוא חומר סינתטי שאינו מתכלה בקלות, אך יתרונו הגדול הוא עמידותו: הוא שומר על צורתו לאורך זמן ואינו נשחק במהירות. ניתן להרתיח ולעקר מוצצי סיליקון ללא חשש, שכן החומר עומד בטמפרטורות גבוהות, מה שהופך אותם לקלים לניקוי ולשמירה היגיינית. בנוסף, סיליקון מודרני לרוב אינו מכיל חומרים מזיקים (כגון BPA ו-PVC) והוא בטוח לשימוש בפי התינוק. מצד שני, פטמת סיליקון היא לרוב קשיחה יותר וגמישה פחות לעומת לטקס, ולכן יש תינוקות שמרגישים שהיא פחות "טבעית" בפה – במיוחד תינוקות שרגילים להנקה עשויים להעדיף חומר רך יותר. עם זאת, ישנם מוצצי סיליקון איכותיים (למשל Philips Avent Soothie) המיוצרים מסיליקון רפואי רך במיוחד, המיועד לחקות את התחושה הטבעית ככל הניתן.

• מוצצי לטקס (גומי טבעי) – פטמת הלטקס עשויה מגומי טבעי (לעיתים נקרא גם "גומי טבעי" או "Natural Rubber"). לטקס הוא רך וגמיש יותר מסיליקון, מה שמקנה תחושה טבעית המדמה את פטמת האם ומאפשר לתינוק מציצה עם תחושת מגע "חיה" יותר. תכונה זו גורמת לתינוקות רבים להעדיף לעיתים מוצץ לטקס, במיוחד במקרים של תינוקות יונקים, בזכות הדמיון בתחושה ליניקה מהשד. יתרון נוסף הוא שהלטקס הוא חומר טבעי ומתכלה, ולכן מוצצים אלה נחשבים ידידותיים יותר לסביבה. מאידך, ללטקס יש מספר חסרונות משמעותיים: ראשית, הוא עלול לגרום לתגובה אלרגית במקרים נדירים אצל תינוקות הרגישים ללטקס. שנית, לטקס הוא חומר פחות עמיד – הוא נוטה להישחק, להתבלות ולהתבלג עם הזמן, במיוחד תחת חשיפה לחום ולאור. לכן, אורך החיים של מוצץ לטקס קצר מזה של סיליקון, ויש להחליפו בתדירות גבוהה יותר. בנוסף, ניקוי ועיקור מוצץ לטקס דורש תשומת לב: לא מומלץ להרתיח מוצצי לטקס, משום שטמפרטורה גבוהה עלולה לעוות את החומר ולהחלישו. במקום זאת, נהוג לנקותם במים פושרים וסבון עדין, או להשתמש במכשירי עיקור באדים בטמפרטורה נמוכה יותר לפי הנחיות היצרן.

חשוב לזכור: ללא תלות בחומר, יש לבדוק את פטמת המוצץ באופן קבוע. אם היא מראה סימני בלאי (סדקים, דביקות, קרעים או שינויי צורה), יש להחליף את המוצץ מייד למען בטיחות התינוק. באופן כללי, יצרנים רבים ממליצים להחליף מוצץ בשימוש יומיומי כל 4-8 שבועות, בהתאם למצבו (ובפרט במוצצי לטקס שעשויים להתבלות מהר יותר).

צורת הפטמה: אורתודונטי לעומת עגול ("דובדבן")

צורת פטמת המוצץ – כלומר המבנה הפיזי שלה – משפיעה על האופן שבו המוצץ יושב בפי התינוק ועל הלחץ שהוא מפעיל על החניכיים והלסת. שתי הצורות הנפוצות ביותר הן פטמה אורתודונטית ופטמה עגולה (מסורתית), ולעיתים קיימות גם פטמות "סימטריות" שמשלבות תכונות משתיהן. לכל עיצוב יש מאפיינים ייחודיים:

• פטמה אורתודונטית – זהו עיצוב מודרני שנועד להתאים במידה מרבית למבנה הפה של התינוק. פטמה אורתודונטית שטוחה יותר בצדה האחד (בדרך כלל החלק התחתון שיושב על הלשון) וקמורה בצדה השני. כאשר מכניסים מוצץ אורתודונטי בצורה הנכונה (הצד השטוח כלפי מטה, לכיוון הלשון), הפטמה משתטחת תחת הלחץ ונצמדת לחך באופן שטוח. הרציונל בעיצוב זה הוא הפחתת הלחץ על החניכיים והשיניים המתפתחות -התינוק אינו צריך למצוץ בחוזקה כדי להשאיר את המוצץ בפה, כך שהלחץ על הלסת והחך קטן יותר יחסית לפטמה עגולה. יצרנים רבים משווקים מוצצים אורתודונטיים כ"ידידותיים להתפתחות הפה והשיניים". עם זאת, יש לציין שהמחקרים בתחום אינם חד-משמעיים: חלק מהמחקרים מראים יתרון מסוים בהפחתת מנשך פתוח עם מוצצים אורתודונטיים, אך באופן כללי אין הוכחה חותכת שמוצץ אורתודונטי מונע לחלוטין בעיות מנשך בהשוואה למוצץ בעל פטמה עגולה. לכן, הפטמה האורתודונטית יכולה להיחשב כגישה להפחתת סיכון, אך לא כערובה למניעת בעיות שיניים. מבחינת קבלת התינוק – יש תינוקות שמעדיפים צורה זו, ואחרים שידחו אותה ויעדיפו פטמה עגולה, כך שגם כאן הדבר אינדיבידואלי.

• פטמה עגולה (מסורתית, "Cherry") – זו הפטמה הקלאסית של המוצצים הוותיקים, בעלת צורה עגלגלה או כדורית בקצה, לעיתים מכונה "פטמת דובדבן". עיצוב זה נועד לדמות בצורה ובתחושה את פטמת האם בזמן ההנקה, כך שהלשון של התינוק מתמקמת ומתנועעת באופן דומה ליניקה טבעית. מוצצים עם פטמה עגולה הם בחירה פופולרית עבור תינוקות רבים, במיוחד אלו שיונקים, מאחר והמעבר בין השד למוצץ עשוי להיות קל יותר עם פטמה המדמה את השד. היתרון הוא שלרוב התינוק יקבל בקלות פטמה עגולה ויתחבר אליה אינסטינקטיבית. עם זאת, חיסרון אפשרי הוא שהמבנה העגול עשוי להפעיל יותר לחץ על החך והשיניים בעת המציצה, כיוון שהתינוק צריך לעיתים למצוץ חזק יותר כדי להחזיק את המוצץ בפה (העיגול נוטה להחליק יותר בקלות ביחס לצורה השטוחה). לחץ ממושך כזה עלול לתרום להתפתחות "שיני מוצץ" (כפי שיידון בהמשך) אם השימוש ממושך מאוד. בנוסף, פטמות עגולות גדולות עלולות במקרים מסוימים לגרום למוצץ להרחיק את השפתיים זו מזו מעט, אך לרוב מדובר בשינוי זמני ולא משמעותי אצל תינוקות.

עיצוב הידית והמגן

לצד חומר הפטמה וצורתה, מוצצים שונים נבדלים גם בעיצוב ידית האחיזה ומגן המוצץ (החלק הפלסטי הרחב שבין הפטמה לידית). מרבית המוצצים הקלאסיים כוללים מגן עגול או אובלי עם חורי אוורור, וידית בצורת טבעת. עם זאת, יש וריאציות מגוונות:

• ידית טבעת לעומת כפתור/לשונית: הידית היא החלק הבולט שמאפשר לאוחז במוצץ (ההורה או התינוק הגדול יותר) למשוך אותו החוצה. ישנם מוצצים עם ידית טבעת קלאסית – טבעת פלסטיק הניתנת להרמה – המאפשרת אחיזה נוחה וחיבור קל לרצועת מוצץ/קליפס. ידית הטבעת נוחה להורה להוציא את המוצץ מפיו של התינוק, ותינוקות גדולים יכולים אפילו לתפוס אותה ולשחק במוצץ. עם זאת, בלילה טבעת בולטת עשויה לעיתים להפריע אם התינוק ישן על הבטן או אם הטבעת זזה ומגרה את פניו. לכן, קיימים דגמי "לילה" שבהם הידית היא כפתור שטוח או לשונית קצרה שאינה בולטת הרבה. ידית כפתור שטוחה מצמצמת הפרעה בשינה, ולעיתים קרובות גם זוהרת בחושך (פרט נוח שנסביר בהמשך). החיסרון בידית שטוחה הוא שקצת פחות נוח לחבר אליה קליפס – לרוב מותגים פותרים זאת באמצעות חור קטן ייעודי בכנף הכפתור להשחלת לולאת הקליפס.

• מגן המוצץ ועיצובו: המגן הוא החציצה בין הפטמה לפני התינוק, ונועד גם למנוע בליעה מלאה של המוצץ ולהגן על הפה מאזורי לחץ. ישנם מגנים בעלי צורה עגולה מלאה, ואחרים בעיצוב "פרפר" (כאילו שני עיגולים מחוברים) המתחשב בצורה האף והסנטר של התינוק. חלק מהמגנים מוגדרים "Open Shield" – כלומר בעלי פתחים גדולים מאוד או עיצוב פתוח כדי למקסם זרימת אוויר ולאוורר את עור הפנים, מה שעשוי למנוע גירוי עור סביב הפה במיוחד בשימוש ממושך. אחרים הם "Closed Shield" קלאסיים – שטח מגן מלא עם חורי אוורור קטנים בלבד. בכל מקרה, תקני הבטיחות מחייבים שלכל מגן מוצץ יהיו לפחות שני חורי אוורור, כדי לאפשר מעבר אוויר במקרה שהמוצץ יכנס בטעות כולו לפה התינוק. כמו כן, המגן חייב להיות בקוטר מינימלי מסוים (לרוב כ-4 ס״מ ויותר) כדי למנוע מהתינוק לבלוע את כל המוצץ ולגרום לחנק.

התאמה לפי גיל והמלצות לדגמים מובילים

יצרני המוצצים משווקים את מוצריהם לפי שלבי גיל של התינוק, מכיוון שצרכי היניקה והמבנה האנטומי של הפה משתנים עם גדילתו. פטמת המוצץ, גודלה וגמישותה, וכן גודל המגן, מותאמים לקבוצות גיל שונות כדי להבטיח בטיחות ונוחות מרבית. חלוקת הגילים הנפוצה היא: מלידה (ניובורן), 0–6 חודשים, 6–18 חודשים, ולעיתים קטגוריה נוספת ל18 חודשים ויותר.

מלידה עד 3 חודשים – מוצצים לניובורן

בתקופת היילוד (Newborn), גודל הפה של התינוק קטן במיוחד, והיניקה היא רפלקס חדש שזה עתה החל להתפתח. עבור גיל זה, ישנם מוצצים ייעודיים עם פטמות קטנות ורכות במיוחד ומגנים זעירים יותר שמותאמים לפרצופם הזעיר של תינוקות בני ימים או שבועות. רבים מהמוצצים בקטגוריה זו מוגדרים לגיל 0–2 חודשים או 0–3 חודשים. כמו כן, הורים רבים לתינוקות רכים מעדיפים בשלב זה מוצץ בעל מבנה גוף-אחד (One-Piece) עשוי סיליקון, משיקולי היגיינה ובטיחות.

דגמים ודוגמאות מובילים (0–3 חוד׳):

• Philips Avent Soothie – מוצץ סיליקון מפורסם הניתן לרוב בבתי חולים ליולודים. עשוי 100% סיליקון רפואי כיחידה אחת, ללא חלקים נפרדים. הפטמה עגולה-גלילית וסולידית (בדומה לפטמת בקבוק), והעיצוב הפתוח מאפשר גם להכניס אצבע מבוגרים בחלק האחורי כדי לסייע לתינוק לינוק. מתאים מלידה ועד ~3 חודשים. מצוין כבחירה ראשונה בזכות עמידותו והיותו היפואלרגני וקל לניקוי.

• MAM Start Newborn (Mam Start 0–2M) – סדרת מוצצים לניובורן של MAM האירופאית. פטמת סיליקון קטנטנה וסימטרית (Orthodontic Symmetric) שפותחה עם רופאי שיניים כדי להתאים לפיו הזעיר של התינוק. המגן קטן וקמור כלפי חוץ כדי לאפשר מרחב לאף ולסנטר. מגיע לרוב בערכה עם קופסה המשמשת גם לעיקור במיקרוגל. מתאים מלידה עד כ-2 חודשים.

• NUK Genius Newborn – מותג NUK הגרמני ידוע במוצצי האורתודונטיה שלו. דגם Genius לניובורן מגיע בגודל 0–6 חודשים, אך עיצובו מותאם לתינוקות רכים: פטמת סיליקון אורתודונטית דקה במיוחד המבוססת על צורת פטמת האם בזמן הנקה, עם "תעלה" בחלק התחתון המאפשרת ללשון למקם את המוצץ בנוחות. מגן המוצץ קטן וכולל פתחים לאוורור. דגם זה שם דגש על רכות – הסיליקון גמיש במיוחד כדי להפחית לחץ על החך והחניכיים.

• BIBS Couture Size 1 – חברת BIBS הדנית, מעבר למוצצי הלטקס העגולים הקלאסיים שלה (BIBS Color, שיוזכרו בהמשך), מציעה גם דגמים אורתודונטיים עשויים סיליקון. סדרת Couture כוללת פטמת סיליקון שטוחה-עגולה (אורתודונטית סימטרית) עם מגן מעוצב כ"פרפר". גודל 1 מיועד ל-0–6 חודשים. זהו שילוב בין הסגנון המסורתי של BIBS לבין התאמה אורתודונטית מודרנית, ומהווה אופציה טובה להורים שרוצים יתרון אסתטי יחד עם פונקציונליות.

הערה לגבי התחלת שימוש: עבור הורים המניקים את תינוקם, מומלץ להמתין מספר שבועות לאחר הלידה לפני מתן מוצץ, עד שההנקה מתבססת היטב. הכנסת מוצץ מוקדם מדי עלולה לגרום ל"בלבול פטמות" אצל חלק מהתינוקות ולפגוע בהנקה. לרוב, המתנה של ~4 שבועות נחשבת מספקת, ולאחריה ניתן להציע לתינוק מוצץ כעזר הרגעה לפי הצורך.

מגיל 3 עד 6 חודשים – מוצצים לשלב התינוק הצעיר

סביבות גיל 3 חודשים, רוב התינוקות כבר גדלו מעט ומסוגלים להפעיל כוח יניקה חזק יותר. בשלב זה, פטמת המוצץ יכולה להיות מעט גדולה וקשה יותר מזו של הניובורן, שכן חלל הפה גדל. רבים מהמוצצים בקטגוריה זו חופפים עם קטגוריית 0–6 חודשים, כלומר אותם דגמים ששימשו לניובורן ממשיכים איתם הלאה. עם זאת, אם השתמשתם במוצץ קטן במיוחד (כמו 0–2 חודשים), ייתכן שהגיע הזמן לעבור למוצץ בגודל סטנדרטי יותר של 0–6 כדי להימנע מסיכון שהמוצץ הזעיר ייכנס כולו לפה התינוק.

בגיל 3–6 חוד׳, חלק מהתינוקות מתחילים ממש להכניס את המוצץ ולשלוף אותו בעצמם או לשחק בו. לכן, במוצרים לגילאים אלו לעיתים הידית או העיצוב מאפשרים אחיזה נוחה לתינוק (ידית טבעת, או חומר שהילד יכול לתפוס). פטמות הסיליקון עשויות להיות מעט מוצקות יותר כדי לעמוד בפני נשיכות ראשונות (יש תינוקות שבוקעות להם שיניים ראשונות כבר סביב 5–6 חודשים). כמו כן, שלב זה מתאים להתחיל שימוש במוצצי לילה עם תאורת זוהר, כי מחזורי השינה מתארכים.

דגמים ודוגמאות (3–6 חוד׳):

• Philips Avent Ultra Air (0–6m) – אחד המוצרים הפופולריים של פיליפס אוונט לגיל חצי שנה ראשון. מדובר במוצץ סיליקון אורתודונטי בעל מגן ייחודי עם ארבעה חורי אוורור גדולים במיוחד במגן, שמטרתם לשמור על יובש העור סביב הפה ולהפחית גירויים. פטמת הסיליקון רכה וגמישה, ובעלת מבנה סימטרי-אורתודונטי המאפשר להכניס את המוצץ לפה מכל צד (אין "למעלה" ו"למטה" – נוח לתינוק שמחזיר לבד). סדרת Ultra Air זוכה להמלצות רבות בשל משקלה הקל והעיצוב האוורירי. הדגם מגיע גם בגרסת Night עם כפתור זוהר לחושך.

• MAM Original 0–6 / MAM Air 6+ – חברת MAM מציעה מוצצים עם פטמת סיליקון סימטרית ("SkinSoft" silicone) ידועה בכך שתינוקות רבים מקבלים אותה בקלות בשל מרקמה הרך. עבור עד 6 חודשים, MAM Original הוא דגם קלאסי עם מגן סטנדרטי וחורי אוורור. מגיל חצי שנה, MAM מציעה את דגם Air עם מגן פתוח מאוד (דומה לרעיון של Ultra Air) למניעת סימני לחץ על העור. שני הדגמים מגיעים גם בגרסאות לילה עם ידית/כפתור זוהר. פטמות MAM מפורסמות בכך שהן שטוחות ודקות במיוחד בחיבור לבסיס, מה שנועד להפחית לחץ על הלסת המתפתחת. לפי נתוני החברה, למוצצי MAM יש שיעור גבוה של קבלת תינוקות בהשוואה למותגים אחרים, עקב שילוב הצורה והמרקם.

• NUK Sensitive & Freestyle – דגמי סיליקון של NUK לגיל צעיר. NUK Sensitive הוא מוצץ גוף-אחד עשוי סיליקון רך במיוחד וגמיש (בדומה ל-Avent Soothie) המגיע בגדלים עד 6 חוד׳. העיצוב הגמיש מתאים עצמו לתווי הפנים ואידאלי לשינה (אין בו פלסטיק קשיח). NUK Freestyle הוא דגם אחר עם מגן פלסטיק אבל בעל פתחים גדולים במיוחד להפחתת מגע עם העור – מעין שילוב בין מגן פתוח לסגור. שני הדגמים בעלי פטמה אורתודונטית אופיינית ל-NUK (שטוחה תחתונה). NUK גם מציעה עיצובי דיסני או הדפסים חביבים בדגמים אלו, מה שהורים רבים אוהבים בגיל שהתינוק יותר ערני.

• BIBS Color Size 1–2 – המוצץ הקלאסי של BIBS, בעל פטמת הלטקס העגולה, מגיע כאמור בכמה גדלים. BIBS Color בגודל 1 מיועד ל-0–6 חודשים, וגודל 2 מיועד ל-6–18 חודשים. סביב גיל 3–6 חודשים, תינוקות המשתמשים ב-BIBS עוברים בדרך כלל מגודל 1 ל-2. הפטמה הלטקסית הרכה ממשיכה להתאים עצמה לפיו של התינוק, והמגן העגול הקל מאפשר לתינוק להזיז את המוצץ בפה ולמצוץ בזוויות שונות – דבר שחביב על חלק מהפעוטות. העיצוב הנוסטלגי והפשוט של BIBS Color ממשיך להיות אהוב, אם כי יש להקפיד להחליף את המוצצים הללו כל כמה שבועות בשל בלאי הלטקס.

מגיל 6 חודשים ומעלה – מוצצים לשלב התינוק הבוגר

מסביבות גיל חצי שנה, תינוקות רבים מתחילים לבקוע שיניים קדמיות, הם נושכים יותר חפצים, ועוצמת היניקה שלהם חזקה. גם הפה גדל, ולכן מומלץ לעבור למוצץ גדול יותר (בד"כ קטגוריית 6–18 חודשים). מוצצים לגיל זה מתוכננים להיות עמידים יותר (כדי להתמודד עם נשיכות ועיוותי לעיסה של התינוק) וכן לקחת בחשבון את נושא בריאות השיניים בצורה מובהקת יותר, כי השיניים הראשונות כבר בפה. לרוב, פטמות הסיליקון בדגמי 6+ קצת יותר קשות או עבות, והלטקס – עמיד יותר (יש יצרנים שמשתמשים בלטקס בעובי מעט גדול יותר בדגמי 6+).

בגיל זה, תינוקות גם מתחילים לפתח מוטוריקה שמאפשרת להם להכניס ולהוציא מוצץ בעצמם בקלות, אפילו בחושך. לכן מוצצי הלילה הזוהרים הופכים שימושיים במיוחד – תינוק שיתעורר בלילה יוכל לאתר מוצץ זוהר במיטה ולהחזירו לפה בעצמו. כמו כן, ישנם "מוצצי נשכן" מיוחדים לשלב בקיעת השיניים: אלו מוצצים עם מבנה או חומר המאפשר גם לעיסה קלה להרגעת חניכיים (למשל פטמה קצת יותר קשה עם בליטות מסוימות או חלקי סיליקון עבים במסגרת המגן שהתינוק יכול לנשוך).

דגמים ודוגמאות (6–18 חודשים+):

• Philips Avent Ultra Air / Ultra Soft (6–18m) – המשך לסדרת Avent שהזכרנו, בגרסת הגיל המתקדם. הפטמות מעט גדולות וקשיחות יותר מאשר בדגם 0–6, אך שומרות על אותה צורה אורתודונטית. ה-Ultra Soft מתאפיין במגן גמיש ורך במיוחד המצופה סיליקון, כדי למנוע סימנים על עורו הרגיש של התינוק – תכונה חשובה כאשר מוצץ שוהה שעות רבות בפה. שני הדגמים (Air ו-Soft) מגיעים בגרסאות לילה עם כפתור זוהר. הורים מדווחים שהמוצצים הללו נשארים שלמים גם כאשר התינוק מתחיל לנשוך, מה שמעיד על עמידות טובה. כמובן, עדיין יש לבדוק באופן תדיר את שלמות הפטמה, ובכל מקרה מומלץ להחליף מוצץ שנראה לעוס או פגום.

• MAM Perfect 6+ / 16+ – MAM פיתחה את דגם Perfect במיוחד במטרה למזער השפעות על התפתחות השיניים. לפטמת הסיליקון של MAM Perfect יש צוואר דק במיוחד (כ-60% דק יותר מרוב המוצצים, לפי החברה) וגמישות גבוהה פי 4 – זאת במטרה להפחית למינימום את הלחץ המופעל על שיני התינוק בעת המציצה. דגם Perfect זמין בגדלי 6+ וגם 16+ חודשים. עבור תינוק בן חצי שנה עד שנה, גודל 6+ מספיק; לפעוטות סביב שנה וחצי ומעלה אפשר לעבור לגודל 16+ הגדול יותר. MAM Perfect מגיע גם בגרסת Night עם כפתור זוהר. מחקרים קליניים ש-MAM מצטטת מצאו ששימוש במוצץ עם צוואר דק יותר מסייע בהפחתת שיעור מקרי המנשך הפתוח אצל פעוטות, אם כי כמובן הגמילה בזמן (עד גיל 2-3) היא גורם מכריע (עוד על כך בהמשך).

• NUK Space / Night 6–18 – סדרת Space של NUK מיועדת במיוחד ללתת מרחב לעור – המגן מעוצב עם פתחים ענקיים (כמעט חצי מהמגן הוא חלל ריק) על מנת למנוע גירוי עור התינוק גם בלילות חמים. הפטמה האורתודונטית של NUK בגרסה זו בנויה עם קצה מעט יותר רחב מבדגמי יילוד, כדי להתאים לשיניים שבוקעות. NUK Night הוא למעשה כל דגם NUK עם אפשרות לידית זוהרת – לדוגמה, ניתן למצוא NUK Space Night. מוצצים אלו פופולריים במיוחד בקרב הורים שחוו תפרחות רוק סביב הפה, כיוון שהעיצוב מאוורר מאוד. NUK מפרסמת ש-95% מהתינוקות מקבלים את צורת הפטמה שלה (מבוסס על סקרי שביעות רצון), מה שמראה שהעיצוב האורתודונטי הוותיק של NUK ממשיך לעבוד ברוב המקרים.

• BIBS Color ו-BIBS Supreme (Size 2) – תינוק מעל חצי שנה יכול להמשיך עם מוצץ BIBS Color בגודל 2 (לטקס עגול) כל עוד הוא שלם ובטוח. רבים מהתינוקות בגיל זה נקשרים מאוד למוצץ הלטקס הרך שלהם. עם זאת, כדאי לבדוק שהפטמה לא התרחבה מדי או נחלשה; אם כן, יש להחליף. בנוסף, BIBS מציעה את דגם Supreme – זהו מוצץ בעל פטמת סיליקון שטוחה (אורתודונטית) ומגן פרפר גדול, המגיע בגדלים 6–18 ו-18+ חודשים. זהו פתרון עבור הורים שאוהבים את עיצובי BIBS אך מעדיפים סיליקון על פני לטקס או רוצים פטמה אורתודונטית. BIBS Supreme Night אף כולל מוטיב זוהר בחושך. הבחירה בין BIBS לטקס המסורתי ל-BIBS Supreme המודרני תלויה בהעדפת התינוק – יש כאלה שידחו שינוי חומר/צורה, ואחרים שיזרמו בין הסוגים.

היבטים בריאותיים: התפתחות הפה והשיניים

אחת השאלות הנפוצות לגבי מוצצים היא כיצד הם משפיעים על התפתחות הפה, הלסת והשיניים של התינוק. שימוש במוצץ הוא "חרב פיפיות" מבחינה זו: מצד אחד, למוצץ יש יתרונות בריאותיים מסוימים (למשל בהפחתת סיכון למוות בעריסה, כפי שיפורט בהמשך, והרגעה שמפחיתה בכי ומתח), אך מצד שני שימוש ממושך ולא מבוקר עלול לתרום לבעיות בסידור השיניים והלסת בהמשך. נסקור כאן את העיקרי ההיבטים הבריאותיים הקשורים למוצץ.

התאמת המוצץ להתפתחות הפה – מוצץ מתאים אמור לשבת בפה באופן שאינו מפעיל כוח מוגזם או מעוות את מבנה החך. לכן חשוב להשתמש בגודל המתאים לגיל כפי שפורט לעיל – מוצץ קטן מדי עלול לגרום לתינוק ללחוץ חזק כדי להחזיקו, ומוצץ גדול מדי עלול לגרום למתיחה של השפתיים והפה. כמו כן, יש חשיבות לצורת הפטמה: פטמה אורתודונטית, כפי שצוין, עוצבה מתוך כוונה להפחית השפעות שליליות על התפתחות הפה. אף שאין ודאות מלאה במחקר שהיא מונעת בעיות, צורתה השטוחה נחשבת לפחות מפריעה להתפתחות טבעית של מנשך ולסת. לעומתה, פטמה עגולה מסורתית עשויה לגרום ללחץ ממושך על קשת החך העליונה. מצד שני, אם התינוק מכניס את המוצץ בצורה הפוכה (למשל, מוצץ אורתודונטי כשראשו השטוח כלפי מעלה במקום מטה), הלחץ עלול דווקא להתמקד בנקודות לא רצויות. לכן תמיד ודאו שהמוצץ ממוקם נכון בפה.

"שיני מוצץ" ובעיות מנשך – המונח "Pacifier Teeth" או "שיני מוצץ" מתייחס לשינויים במנח השיניים הנשירות (הראשונות) כתוצאה משימוש ממושך מאוד במוצץ. הבעיות העיקריות המתועדות הן: מנשך פתוח קדמי – מצב שבו השיניים הקדמיות העליונות והתחתונות אינן נפגשות ויש ביניהן רווח אפילו כשהלסת סגורה, לעיתים השיניים הקדמיות משנות זווית כלפי חוץ. בעיה נוספת היא שיניים קדמיות בולטות ("Buck Teeth", סוג של Overbite) – ייתכן באופן תורשתי, אך מציצת מוצץ או אצבע ממושכת עלולה להחמיר בליטת יתר של השיניים העליונות. כמו כן תועדו מנשך צולב (Crossbite) – מצב שבו שיני הלסת העליונה נכנסות מאחורי שיני הלסת התחתונה ולא בחפיפה רגילה. שימוש ארוך טווח במוצץ עשוי גם לגרום לשינויים בצורה של קשת החך (גג הפה) – למשל חך צר וגבוה מהרגיל. כל אלה מוגדרים כמקרים של מאלוקלוזיה (malocclusion – סגירה לא תקינה של השיניים). מחקרים אכן מצאו קשר בין שימוש נרחב במוצץ לאחר גיל מסוים לבין הופעת בעיות מנשך אלו.

עם זאת, החדשות הטובות הן שברוב המקרים השינויים הפיכים אם מפסיקים עם המוצץ בזמן. שיני חלב הן מטבען ניידות ומשתנות עם גדילת הלסת. רופאי שיניים מומחים לילדים ממליצים להגביל את השימוש במוצץ עד גיל מסוים ולגמול ממנו בהדרגה, כך שהלסת תוכל לחזור למנח תקין לפני בקיעת השיניים הקבועות. ההמלצה של האקדמיה האמריקאית לרפואת שיניים ילדים (AAPD) היא לגמול ממוצץ בסביבות גיל 3 לכל המאוחר, על מנת לאפשר לפה ולשיניים לתקן את עצמם לפני הופעת השיניים הקבועות. למעשה, מחקרים מראים שבמרבית הילדים שהפסיקו שימוש במוצץ עד גיל 2.5–3, הבעיות הקלות שנוצרו בשיני החלב (כגון מנשך פתוח קטן) נסגרו ותוקנו ספונטנית בהמשך גדילתם. לכן, משך השימוש במוצץ הוא גורם מפתח: שימוש בחודשי הינקות והפעוטות המוקדמים נחשב בטוח יחסית מבחינת השיניים, בעוד ששימוש שנמשך עמוק אל גיל הגן הוא שעלול להותיר השפעות קבועות יותר.

בנוסף להשפעות על השיניים, רופאים מציינים עוד כמה היבטים בריאותיים שיש להיות מודעים להם:

• זיהומים ודלקות אוזניים: שימוש במוצץ מעבר לגיל חצי שנה עשוי לגרום לעלייה בהופעת דלקות אוזניים אצל חלק מהפעוטות. מנגנון אפשרי הוא שהמציצה הממושכת משנה לחצים בצינוריות האוזן (תעלת אוסטכיוס) או מכניסה לחלל הפה גורמי זיהום שעלולים להגיע לאוזניים. מסיבה זו, חלק מהרופאים ממליצים להפחית שימוש במוצץ במהלך היום אחרי גיל 6–12 חודשים, או לפחות לתת מנוחה מתמדית לפה.

• התפתחות שרירי פה ודיבור: מוצץ בפה למשך שעות רבות ביום עלול, אצל חלק מהילדים, להשפיע על דפוסי שימוש בלשון ובשרירי הדיבור. ישנם דיווחים שילדים שנשארו עם מוצץ עד גיל מאוחר יחסית הפגינו עיכוב קל בהתפתחות הדיבור או בהגייה, משום שהיו פחות מעודדים למלמל ולדבר עם מוצץ בפה. כמובן, זה אינדיבידואלי ותלוי כמה זמן ביום הילד עם מוצץ. ההמלצה היא להגביל את השימוש בעיקר לזמני שינה והרגעה, ולא לתת לילד מוצץ באופן קבוע כשסתם משחק או מנסה לתקשר, במיוחד לאחר גיל שנה וחצי-שנתיים, על מנת שלא לעכב את אימוני הדיבור.

• גירויי עור ופטרת: כמו שצוין, מוצצים עלולים לגרום לגירוי בעור סביב הפה עקב רוק כלוא ולחות. יש לשמור על היגיינת אזור הפה ולנקות את האזור בעדינות. כמו כן, קנדידה (פטרייה) יכולה לגדול על מוצץ שלא חוטא היטב, ואז לעבור לפה התינוק ולגרום לפטרת פה (אורלית). לכן, נקיון המוצץ חשוב למניעת בעיות רפואיות מסוג זה.

לסיכום, מוצץ אינו "אויב" להתפתחות הפה אם משתמשים בו בצורה נכונה ובמשך זמן סביר. הקפדה על גודל וצורה מתאימים לגיל, שמירה על היגיינה והחלפה תכופה, ושימוש מתון (לא 24/7 ולא עד גיל מאוחר) – כל אלו יבטיחו שהתועלת מהמוצץ תגבר על חסרונותיו. כמו כן, ביקורת תקופתית אצל רופא שיניים לילדים (מומלץ החל מהשנה הראשונה או עם בקיעת השן הראשונה) יכולה לעזור בזיהוי מוקדם של כל השפעה שלילית, אם קיימת, ותכנון גמילה בזמן.

מוצצים והרגלי שינה

אצל רבים מהתינוקות, המוצץ משמש כעזר הרדמה ושינה. מציצה היא פעולת הרגעה עצמית, ותינוקות רבים נרדמים עם מוצץ בפה כי זה משכך אותם ומעניק תחושת ביטחון. בחלק זה נדון בהתאמת המוצץ לזמני השינה ובלילה, וכן בהיבטי הבטיחות הקשורים לכך.

מניעת מוות בעריסה (SIDS) – אחד הממצאים החשובים במחקרי שינה בטוחה של תינוקות הוא ששימוש במוצץ בעת השינה עשוי להפחית באופן משמעותי את הסיכון לתסמונת מוות בעריסה. מחקרים אפידמיולוגיים גדולים מצאו שתינוקות שישנו עם מוצץ היו בסיכון נמוך יותר למוות בעריסה בהשוואה לתינוקות ללא מוצץ. באחד המחקרים, השימוש במוצץ במהלך ההשכבה לישון קושר להפחתה של עד 90% בסיכון ל-SIDS. הסיבה המדויקת לכך אינה ודאית במאה אחוז, אך החוקרים מעלים מספר השערות: ייתכן והמוצץ תורם לפתיחת דרכי האוויר על ידי הרחקת הלשון מהלוע; ייתכן שהנוכחות הפיזית של מוצץ בפה (ובעיקר הידית הבולטת) מונעת מהתינוק להתגלגל עם הפנים ממש כלפי המזרן ולחסום את האף; ויש הסבורים שעצם המציצה משפרת את הרפלקסים של התינוק כך שהוא פחות שקוע בשינה עמוקה מאוד – מה שמקל עליו להתעורר אם יש מצוקה נשימתית. כך או כך, ארגוני בריאות (כגון האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים, AAP) כוללים בהנחיותיהם לשינה בטוחה המלצה לשקול מתן מוצץ לתינוק בעת ההשכבה, במיוחד בשנת החיים הראשונה.

עם זאת, ההנחיות גם מדגישות דגשים חשובים: אם התינוק נרדם והמוצץ נופל מפיו – אין צורך להחזירו בכוח. כמו כן, אין להצמיד מוצץ בסרט או חוט למיטה או לגוף התינוק בזמן שינה (מהחשש לחנק, ראו בהמשך). מומלץ להתחיל להרגיל למוצץ רק לאחר חודש מהלידה בערך, כשלתינוק מבוסס סדר יום של אכילה (בפרט אצל יונקים, כדי לא להפריע להנקה בתחילת הדרך). ומהצד השני, מומלץ להיגמל ממוצץ עד גיל הפעוטות (סביבות שנתיים-שלוש), בדיוק כדי למנוע את ההשפעות האפשריות על השיניים כפי שתואר לעיל.

מוצצי לילה מיוחדים – יצרנים פיתחו מספר תכונות המשפרות את התאמת המוצץ לשימוש בלילה. אחד השיפורים הפופולריים הוא מוצץ זוהר בחושך: אלה מוצצים שידיתם או כפתורם מכילים פיגמנט זרחני מיוחד הקולט אור במהלך היום ומאיר בעדינות בחושך. כך, כאשר התינוק או ההורה מחפשים את המוצץ במיטה בשעת לילה, קל יותר לאתרו. למשל, חברת MAM מציעה את סדרת MAM Night שבה הכפתור זוהר, וכן דגמי MAM Air Night ו-MAM Supreme Night במידות 6+ ו-16+ חודשים. גם מותגים כמו Avent, NUK,Tommee Tippee ועוד מציעים גרסאות לילה זוהרות. לרוב, די בחשיפה קצרה לאור (מנורת חדר או פנס למשך כמה דקות) כדי להטעין את הידית הזוהרת לפני השינה.

תכונה נוספת היא עיצוב הידית השטוחה/גמישה – כפי שצוין קודם, מוצצי לילה רבים מגיעים עם כפתור שטוח במקום טבעת בולטת, כדי שהתינוק יוכל לישון בנוחות בכל תנוחה מבלי שיבלוט לו חלק קשה. ישנם גם מוצצים ללא ידית בכלל, או עם ידית בד גמישה (לדוגמה, מוצץ עם דובי קטן מחובר – אם כי אלה פחות מומלצים במיטה בשל חשש לכיסוי הפנים). היתרון בידית גמישה או ללא ידית הוא הפחתת סיכוי שהתינוק ישן על חלק פלסטיק קשיח שיפעיל לחץ או יפריע.

בטיחות ונוחות בשינה – חשוב מאוד להקפיד על מספר כללי בטיחות כאשר נותנים מוצץ בלילה:

• לעולם אין לקשור מוצץ עם חוט, סרט או שרשרת ארוכה סביב צוואר התינוק או למיטתו בזמן השינה, מחשש להיכרכות וחנק. תקן הבטיחות אף אוסר למכור מוצצים עם שרוך קבוע – לכן הרצועות תמיד נפרדות ויש להשתמש בהן רק תחת השגחה. אם רוצים לחבר מוצץ לבגד בשעות עירות, יש להשתמש בקליפס בטיחות קצר ולהסירו לפני שינה.

• ודאו שגודל המוצץ מתאים לגיל – מוצץ קטן מדי לתינוק בן 10 חודשים למשל, עלול להיכנס עמוק בפיו. המגן חייב להיות רחב דיו.

• אם התינוק כבר מתהפך במיטה, נסו להשתמש במוצצים עם מגן פתוח יותר או ללא טבעת, כדי שלא ייווצר מצב שהמוצץ נלחץ לפנים כשהתינוק שוכב עליהם.

• שימו תמיד מספר מוצצים רזרביים במיטת התינוק בהישג יד (כמה פינות במיטה) – כך אם אחד נופל או הולך לאיבוד בלילה, התינוק עשוי למצוא אחר בקלות. במיוחד אם הוא תלוי במוצץ כדי לחזור לישון, זו יכולה להיות "רשת ביטחון". מוצצים זוהרים מפוזרים במיטה מועילים לכך.

• חלק מהתינוקות סביב גיל 6–9 חודשים לומדים להחזיר לעצמם את המוצץ בלילה. אפשר לעודד זאת על ידי כך שבתחילת הלילה תניחו בידם את המוצץ ותדריכו אותם (באופן משחקי) להביאו לפה. בהמשך, אם התעוררו ובוכים עבור המוצץ, גשו והראו להם היכן הוא (הראו את הזוהר, או שימו ביד שלהם) במקום להכניס להם לפה ישירות – לאחר כמה לילות רבים לומדים לעשות זאת עצמאית, וזה משפר מאוד את שנתכם ושנתם.

לסיכום, מוצץ יכול להיות כלי נהדר לשינת לילה: הוא מרגיע, מסייע בהרדמה עצמית ואף תורם להפחתת סיכון למוות בעריסה. הקפידו לבחור מוצץ נוח ובטוח בלילה (למשל דגם עם כפתור שטוח וזוהר) ונהגו לפי כללי הבטיחות – והתינוק (וגם אתם) תזכו לשינה שלווה יותר.

השוואת יתרונות וחסרונות של הסוגים השונים

סוג המוצץ	יתרונות	חסרונות
פטמת סיליקון	– עמידות גבוהה: שומרת על צורה ואינה נקרעת בקלות – קלה לניקוי ולעיקור (ניתן להרתיח) – היפואלרגנית, חסרת טעם וריח	– תחושה פחות טבעית (קשה יותר) – פחות אקולוגית (סינתטית, לא מתכלה)
פטמת לטקס (גומי טבעי)	– רכה וגמישה מאוד – מדמה פטמת אם – חומר טבעי ומתכלה, ידידותי לסביבה	– עלול לגרום לאלרגיה (נדיר) – מתבלה מהר – דורש החלפה תכופה – רגיש לחום – לא ניתן להרתיח
פטמה אורתודונטית	– עיצוב שטוח – מפחית לחץ על חך ושיניים – קל להחזיק בפה ללא מציצה חזקה – לרוב סימטרית – נוחה לשימוש מכל כיוון	– דורשת מיקום נכון – לא מונעת בוודאות בעיות מנשך – לא תמיד אהודה על תינוקות
פטמה עגולה (קלאסית)	– מדמה את שד האם – טובה ליונקים – מסתובבת חופשי בפה – פחות תלויה בכיוון	– דורשת מציצה חזקה – עלול לגרום ללחץ – שימוש ממושך נקשר לבעיות שיניים
מוצץ גוף-אחד (One-piece)	– בטיחותי במיוחד – ללא חלקים מופרדים – היגייני – ללא חריצים	– לרוב בסיליקון בלבד – צורת פטמה אחת – פחות גמישות לבחירה
ידית טבעת ומגן רגיל	– נוח לחיבור קליפס – נפוץ וזול – מגוון רחב	– עשוי להפריע בשכיבה – עלול לגרום לגירוי עור
ידית שטוחה/כפתור (לילה)	– לא מפריע בשינה – אין חלק בולט – אפשרות זוהר בחושך	– פחות נוח לאחיזה – פחות מתאים לקליפסים רגילים

 

טיפים לשימוש נכון ובטוח במוצץ

כדי להפיק את המירב משימוש במוצץ ולמנוע בעיות, חשוב להשתמש בו באופן מושכל ולהקפיד על היגיינה ובטיחות. להלן טיפים ועקרונות לשימוש נכון במוצצים:

• שמירה על ניקיון וסטריליות: מוצץ נכנס לפיו של התינוק שעות רבות ביום, ולכן חייב להיות נקי. לפני שימוש ראשון יש לעקר את המוצץ (בהרתחה במים למשך 5 דקות, אלא אם היצרן מורה אחרת). בהמשך, יש לעקר באופן תדיר – לפחות פעם ביום לתינוקות צעירים, ופחות ככל שהתינוק גדל ומכניס גם חפצים אחרים לפה. ניתן להרתיח מוצצי סיליקון בבטחה, או להשתמש במכשיר עיקור (סטריליזטור) חשמלי/למיקרוגל. שימו לב: מוצצי לטקס ישנים יותר רגישים לחום, ולכן עדיף לעקרם באמצעות השריה במים רותחים לכמה דקות (לא על להבה) או שימוש בתמיסת חיטוי קרה, כדי למנוע עיוות של החומר. בנוסף, שמרו כמה מוצצים רזרביים סטריליים בהישג יד – אם אחד נופל על הרצפה בחוץ, מיד תוכלו להחליפו.

• בדיקת תקינות והחלפה תקופתית: יש לבדוק את המוצץ מדי יום. משכו את הפטמה ובחנו שאין קרעים, סדקים, סימני נשיכה או דביקות מוגזמת. גם מגן המוצץ והידית צריכים להיות שלמים ויציבים. במקרה של ספק – זורקים ומחליפים לחדש. כלל אצבע: החליפו מוצץ בערך כל 4–8 שבועות בשימוש קבוע, גם אם לא ניכר בו נזק. מוצץ מלטקס עשוי להזדקק להחלפה תכופה יותר (אפילו כל חודש) כי הוא מתבלה מהר. החלפת מוצץ לעיתים קרובות גם מפחיתה הצטברות חיידקים ובלאי חומר שעשויים להזיק לשיני התינוק.

• ניקוי המוצץ לאחר נפילה: אם המוצץ נפל על רצפה נקייה בבית, ניתן לשטוף במים חמים וסבון עדין או לעקר במהירות. אם נפל על הקרקע בחוץ או במקום מלוכלך, עדיף להשתמש במוצץ חלופי נקי שהבאתם מהבית בשקית. אין ללקק את המוצץ כדי "לנקות" אותו – בפה של מבוגר חיידקים שעלולים לגרום לעששת בתינוק. תמיד עדיף לשטוף במים מאשר בניגוב על הבגד, למשל.

• אין להמתיק את המוצץ! לעולם אין לטבול מוצץ בחומרים מתוקים כגון דבש, סוכר, סירופ וכדומה לפני נתינתו לתינוק. אמנם מנהג כזה שימש בעבר להרגעת תינוקות, אך הוא מסוכן: דבש אסור מתחת לגיל שנה בשל סיכון לבוטוליזם, וסוכרים גורמים לעששת מוקדמת וקשה בשיני התינוק. תנו לתינוק את המוצץ כפי שהוא. הוא לא זקוק למתיקות עליו – המציצה עצמה היא הגמול.

• לא להשתמש במוצץ כפיתרון יחיד: המוצץ הוא כלי עזר מעולה להרגעה, אך חשוב שלא להפוך אותו לתשובה אוטומטית לכל בכי. אם התינוק בוכה, בדקו קודם צרכים אחרים (רעב, חיתול, עייפות). אם הוא נרגע בקלות בדרכים אחרות (כמו נדנוד עדין, ליטוף או שיר), אין צורך להתעקש על המוצץ. בעיקר אצל תינוקות גדולים יותר, נסו להגביל את השימוש בזמנים ספציפיים (שינה, מצוקה) ולא בכל רגע ביום – זאת כדי שלא ייווצר תלות-יתר וכדי לאפשר להם גם למלמל, לחייך ולחקור ללא מוצץ בפה.

• לא לתת לתינוק להשתמש כמוצץ כנשכן לאורך זמן: אם התינוק מראה סימני לעיסה על המוצץ (נושך את הפטמה במקום רק למצוץ), ייתכן שהוא בתקופת בקיעת שיניים וצריך הקלה לחניכיים. מוצץ אינו מיועד לשמש כנשכן – לעיסה עליו תהרוס אותו מהר ואף עלולה לתלוש חתיכות ממנו ולסכן את התינוק בבליעה או חנק. במקרים כאלו, ספקו לתינוק נשכנים ייעודיים קרירים (אפשר לקרר במקרר) להקלת הכאב, ונסו להגביל את זמן המוצץ. ישנם גם מוצצי נשכן עם חלקים חזקים ללעיסה – אם משתמשים בהם, הקפידו שהפטמה עצמה נשארת שלמה ולא ננשכת.

• שינון הרגלי גמילה בהמשך: כבר מההתחלה, דעו שמתישהו סביב גיל שנתיים תצטרכו להתחיל תהליך גמילה ממוצץ. זה יכול להיות תהליך קצר או ארוך, תלוי בילד, אבל חשוב לעשותו בעדינות ובהדרגה. כדאי להימנע מלתת לילד מוצץ ממש כל רגע נתון, כדי שהפרידה בעתיד תהיה קלה יותר. רבים מתחילים בהגבלת המוצץ לשימוש בלילה בלבד לאחר גיל שנה-שנה וחצי, ואז לקראת גיל שנתיים/שלוש מבצעים גמילה מלאה (ישנן שיטות כמו "פיית המוצצים" שלוקחת את המוצצים ומביאה מתנה, וכדומה). זכרו שגם מבחינה בריאותית, כאמור, מומלץ לא לעבור את גיל 3 עם המוצץ.

• אחסון נאות של מוצצים: כאשר המוצץ לא בשימוש, מומלץ לשמור אותו בקופסה נקייה ומאווררת, או במארז הייעודי (יש מוצצים שנמכרים עם קופסת עיקור/נשיאה). אל תשאירו מוצץ זרוק בתיק ללא כיסוי, שם הוא צובר לכלוך. כמו כן, הימנעו מחשיפת מוצצים לשמש ישירה לאורך זמן – UV יכול לפרק חומרים ולהחליש את הלטקס למשל. אחסון טוב יבטיח שהמוצץ יהיה נקי ושלם כאשר תינוקכם זקוק לו.